Vayedaber

טֶפַח קָאָמְרִינַן טֶפַח עַל טֶפַח לָא קָאָמְרִינַן

וְהָאִיכָּא

כִּי קָאָמְרִינַן הֵיכָא דִּבְצִיר מִטֶּפַח לָא חֲזֵי אֲבָל הָכָא כָּל שֶׁכֵּן דִּבְצִיר מִטֶּפַח יַד תַּנּוּר הוּא

וְהָא אִיכָּא אֶבֶן הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר טֶפַח וּמִן הַכִּירָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת חִבּוּר

Rachi (non traduit)

חבור. וכתנור דמי מפני שצריכה לתנור להיות לו יד שאם נטמא התנור פת שעליה טמא שהתנור אע''פ שאינו מקבל טומאה מגבו מטמא הוא את אחרים מגבו כדאמר בתורת כהנים הלכך ידו אע''ג דלית ליה אויר מטמא אבל יותר מטפח עומדת לינטל שהיא גדולה יותר מדאי ולא הויא יד:

תנור. מקום שפיתת שתי קדרות. כירה מקום שפיתת קדרה אחת:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

מן התנור טפח. היינו להוציא הטומאה שאם נטמא התנור מתוכו נטמא היד דחשיב כגוף התנור דאף על גב דאין התנור מקבל טומאה מגבו אם נטמא תוכו גבו נמי טמא כדאמר פ' אלו דברים (ברכות דף נב:) דנטמא תוכו כולן טמאין ובת''כ נמי אמר מרובה מדת לטמא ממדת ליטמא שמטמא אחרים מגבו ואינו מיטמא מגבו ויד דין גב יש לה ואם נגע השרץ ליד לא נטמא התנור כדאמרינן בתוספתא (ב''ק דכלים פ''ו) אין טומאה לכלי חרס אלא מתוכו והיסטו בלבד ולא קתני על ידו ובהעור והרוטב (חולין דף קיח.) דבעי למימר יד להכניס יעמיד התוספתא בתנור שאין לו יד:

וְתוּ לֵיכָּא וְהָאִיכָּא טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח מְרוּבָּע מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה

Rachi (non traduit)

Rachi

וחוצץ בפני הטומאה. אם טומאה תחתיו וכלי על גביו הכלי טהור. ולהכי נקט על רום טפח דאי הוה חלל רומו פחות מטפח הויא טומאה רצוצה וכנגדו למעלה עד לרקיע טמא כדאמרי' בהעור והרוטב (חולין קכו.) ולענין אתויי טומאה נמי לא מייתי דלאו אהל הוא:

מביא הטומאה. אם כזית מן המת בצד זה וכלי בצד זה הוה טמא כלי מחמת אהל המת:

טפח על טפח על רום טפח. אהל קטן שהוא טפח אורך וטפח רוחב ורום חללו טפח:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

ותו ליכא. ואם תאמר והא איתא בהמוכר את הספינה (ב''ב דף פט.) קנה של מאזנים טפח ובהעור והרוטב (חולין דף קכג.) בכדי אחיזה טפח גם בטרפות יש דשיעורו טפח ולפי המסקנא דלא איירי בדרבנן אלא בדכתיב ולא מפורש שיעורייהו אתי שפיר:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא דָּרֵישׁ שֵׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא תְּלָת מַתְנְיָתָא וְתַרְתֵּי שְׁמַעְתָּתָא שִׁיעוּרָא טֶפַח תַּרְתֵּי חֲדָא הִיא אָמַר אַבָּיֵי אֵימָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא אֵזוֹב טֶפַח

Rachi (non traduit)

Rachi

אמר אביי. לא תימא תני ר' חייא אזוב טפח דמשמע מתני' היא אלא אימא אמר רבי חייא ומנפשיה קאמרה ורבי חייא תנא ואמורא הוא והיכא דאמר מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא:

חדא היא. דליכא שמעתתא אלא האי דשדרה דאמר ר' יוחנן:

שִׁדְרָה מָה הִיא דְּאָמַר רַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא יוֹצֵא מִן הַהֲדַס טֶפַח דּוֹפֶן סוּכָּה דְּתַנְיָא שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן שְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח אֵזוֹב דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא אֵזוֹב טֶפַח

Rachi (non traduit)

Rachi

שדרו של לולב צריך שיהא יוצא מן ההדס טפח. לבד אורך העלין. שדרה קרי כל זמן שהעלין הולכין ומתחברין ומוסיפין ואחר שכלתה השדרה גבוהין אורך העלין למעלה:

שִׁלְיָא הָא דַּאֲמַרַן שׁוֹפָר דְּתַנְיָא כַּמָּה יְהֵא שִׁיעוּר שׁוֹפָר פֵּירֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּדֵי שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיֵרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן טֶפַח

Rachi (non traduit)

Rachi

שיאחזנו בידו. אחיזה אית בה טפח שהטפח ארבע אצבעות בגודל:

תַּנְיָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא זְעֵירָא דְמִן חַבְרַיָּא חֲמִשָּׁה שִׁיעוּרָן טֶפַח וְאֵלּוּ הֵן שִׁלְיָא שׁוֹפָר שִׁדְרָה דּוֹפֶן סוּכָּה וְהָאֵזוֹב

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

שדרה טפח. וא''ת תקשי הך ברייתא לרב יהודה אמר שמואל דאמר צריך שיצא לולב מן ההדס טפח ולא מצריך שדרה ופליג על ר' פרנך וי''ל דלא מתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא אי נמי בברייתא לא תני שדרה אלא שהש''ס קבע בברייתא שדרה משום דקים לן הכי ואם תאמר דטפח זה קטן דמפרש התם אמה בת ה' טפחים עשה אותה בת ו' צא מהם ג' להדס ואחד ללולב ויש לומר דמכל מקום כיון דאיכא שם טפח עליה חשיב ליה הכא עם שאר טפחים אי נמי טפח דלולב לא קאי אטפחים קטנים ולא קאי קטנים כ''א אטפחים של הדס:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן שִׁלְיָא תְּחִלָּתָהּ דּוֹמָה לְחוּט שֶׁל עֵרֶב וְסוֹפָהּ דּוֹמָה כְּתוֹרְמוֹס וַחֲלוּלָה כַּחֲצוֹצֶרֶת וְאֵין שִׁלְיָא פְּחוּתָה מִטֶּפַח רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שִׁלְיָא דּוֹמֶה לְקוּרְקְבָן שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין שֶׁהַדַּקִּין יוֹצְאִין מִמֶּנָּה

Rachi (non traduit)

Rachi

גמ' וסופה. כשהיא הולכת ורווחת הויא רחב כתורמוס. לישנא אחרינא גרסינן בתוספתא וראשה דומה כתורמוס:

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נִימּוֹק הַוָּלָד עַד שֶׁלֹּא יָצָא

Rachi (non traduit)

Rachi

נימוק הולד. ונעשה דם ונתערב בדם הלידה ובטל ברוב:

מַתְנִי' שִׁלְיָא בַּבַּיִת הַבַּיִת טָמֵא לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד

Rachi (non traduit)

Rachi

מתני' הבית טמא. משום אהל המת דולד הוה בה ומת:

רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא מְצוּמְצָמִין וְאֵיפוֹךְ שְׁמַעְתָּתָא גַּבֵּי בְּכוֹרוֹת שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתֵיהֶם וָלָד דְּאִית בֵּיהּ חִיּוּתָא סָרֵיךְ וְלָא נָפֵיק סַנְדָּל דְּלֵית בֵּיהּ חִיּוּתָא שָׁרֵיק וְנָפֵיק גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ רָאשֵׁיהֶן וָלָד דְּאִית בֵּיהּ חִיּוּתָא מִדְּנָפֵיק רֵישֵׁיהּ הָוְיָא לֵידָה סַנְדָּל עַד דְּנָפֵיק רוּבֵּיהּ

Rachi (non traduit)

Rachi

הויא לידה. דקיימא לן בהאי פירקא (דף כח.) יצא ראשו הרי הוא כילוד אבל סנדל עד דנפיק רובא דאין ראש נפל חשוב דהכי אמרינן בבכורות (דף מו:) אין הראש פוטר בנפלים ואדנפיק סנדל נתגיירה וטבלה:

שריק. מחליק:

סריך. אוחז בידיו למעלה ואינו ממהר לצאת וסנדל מחליק ויוצא קודם:

ואיפוך שמעתתא. מימרא דרב פפא דאמר בבכורות שיצאו דרך ראשיהן:

מצומצמין. שוכבין זה אצל זה:

אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינָּה מִכְרַךְ כָּרֵיךְ לֵיהּ וָלָד לְסַנְדָּל אַפַּלְגֵיהּ וּמְשַׁלְחֵיף לֵיהּ כְּלַפֵּי רֵישֵׁיהּ גַּבֵּי בְּכוֹרוֹת כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ רָאשֵׁיהֶם דְּסַנְדָּל קָדֵים וְנָפֵיק גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת שֶׁיָּצְאוּ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתֵיהֶם דְּוָלָד קָדֵים וְנָפֵיק

Rachi (non traduit)

Rachi

גבי בכורות. דבעינן שיצא הסנדל תחילה כגון שיצאו דרך ראשיהן כו':

ומשלחיף ליה כלפי רישיה. כלומר דחפו ולד בראשו לסנדל כלפי חוץ:

שמע מינה. מדהוזכר סנדל גבי כריתות משום גירות וכגון שיצא ולד תחלה ואחר כן סנדל וגבי בכורות כגון שיצא סנדל תחלה כדאוקמינן לעיל דפוטר ולד מחמש סלעים ותניא דבבת אחת יוצאין שמע מינה אין שוכבין זה אצל זה דא''כ לא משכחת לה שיצא זה קודם זה אלא האי כרוכין דקתני הכי הוא מכרך כריך ליה ולד לסנדל אפלגיה דראש הולד תחוב כנגד טיבורו של סנדל:

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא וּמִי אִיתַנְהוּ לְהָנֵי שִׁינּוּיֵי וְהָא תַנְיָא כְּשֶׁהֵן יוֹצְאִין אֵין יוֹצְאִין אֶלָּא כְּרוּכִין

Rachi (non traduit)

Rachi

כרוכין. דבוקין זה בזה ולא דבוקין ממש ומדיוצאין יחד אי אפשר שתתגייר בינתיים:

כשהן יוצאין. סנדל וולד שעמו:

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה שֶׁאִם תֵּלֵד וָלָד בְּגַיּוּתָהּ וְסַנְדָּל לְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּירָה דְּמַיְיתָא קָרְבָּן אַסַּנְדָּל

וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר יוֹצֵא דֶּרֶךְ דּוֹפֶן וָלָד מְעַלְּיָא הוּא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר

Rachi (non traduit)

Rachi

ולר' שמעון כו'. לקמן בפ' יוצא דופן (נדה דף מ.):

שֶׁאִם תֵּלֵד וָלָד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן וְסַנְדָּל דֶּרֶךְ רֶחֶם דְּמַיְיתָא קָרְבָּן אַסַּנְדָּל

Rachi (non traduit)

Rachi

ולד יוצא דרך דופן. ע''י סם לא מיחייבה קרבן דכתיב גבי קרבן (ויקרא יב) אשה כי תזריע וילדה זכר עד שתלד ממקום שמזרעת:

סַנְדָּל דִּתְנַן גַּבֵּי כָּרֵיתוֹת לְמַאי הִלְכְתָא

Rachi (non traduit)

Rachi

למאי הלכתא. תיפוק ליה דמשום ולד שעמו תביא קרבן:

גבי כריתות. בפ''ק (כריתות דף ז:) לענין חיוב קרבן:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

סנדל. דלית ליה חיותא עד שיצא רובו אבל ראשו לא אע''ג דשמואל דאמר אין הראש פוטר בנפלים איתותב בפ' יש בכור (בכורות דף מו:) נפל דאית ליה צורת פנים עדיף מסנדל והא דקאמר ולד דאית ליה חיותא מדנפיק רישיה לאו דוקא דאית ביה חיותא דהא אפי' לית ביה חיותא כיון דאיתותב שמואל ועוד דמשמע בירושלמי דולד שעם הסנדל אינו מתקיים אלא כלומר שראוי לחיות דהיינו שנגמר בצורת פנים ור''ח גריס ולד דאית ביה חיותא מדנפיק רובי' סנדל דלית ביה חיותא מדנפיק כוליה פי' רוביה רוב הראש כוליה כל הראש אבל כל הגוף פשיטא דלא צריך דרובו ככולו:

לַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵין בְּכוֹר לְכֹהֵן

גַּבֵּי בְּכוֹרוֹת לְמַאי הִלְכְתָא

Rachi (non traduit)

Rachi

למאי הלכתא. קס''ד לבא אחריו לסוף שנה או לסוף שנתיים קמיירי ול''ל סנדל והלא בלא סנדל פטר ולד דבהדיה את הבא אחריו ומשני לבא אחריו כלומר לכך הוזכר סנדל אם יצא ולד שעמו אחריו הוי בכור לנחלה ולא בכור לכהן:

גבי בכורות. דקתני (בכורות דף מו.) המפלת סנדל הבא אחריו בכור לנחלה ואין בכור לכהן: